החלטה בתיק בש"א 10671/07

1.         לפני בקשה להורות על ביטול העיקול הזמני שהוטל  בתיק בש"א 17392/05 במסגרת תיק פש"ר 1461/03.

2.         העיקול ניתן לבקשת עו"ד ברוך חכים (להלן: " המפרק"), מפרק חברת אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ בפירוק (להלן: "החברה"), כנגד חברת בלקור מוצרי צריכה בע"מ (להלן: " בלקור") ונגד בעליה ומנהליה ה"ה יוסף כהן (להלן: " כהן") ושלמה אלקוסר (להלן: " אלקוסר" או " המבקש"), שלושת אלה (להלן: " הנתבעים").

3.         לעמדת המפרק, לאחר שניתן נגד החברה צו כינוס נכסים, ובמהלך תקופת כינוס הנכסים, פעלו הנתבעים להבריח את רכושה, ביחד עם מי שהיה בעל המניות ומנהלה, מר ניצן עוז (להלן: " ניצן עוז"). לעמדת המפרק, וכפי שיפורט להלן, במסגרת האמור, גרמו הנתבעים ביחד עם ניצן עוז, במעשיהם האמורים לנזק לחברה בסך של כ- 4 מיליון ש"ח. לפיכך, הגיש המפרק, כבר בסמוך למינויו, בקשה לצו לעיקול זמני, ובעת שהתיק התנהל במסגרת הפירוק. צו העיקול הזמני, אכן ניתן בהליך הפירוק, ובהמשך הגיש המפרק את התביעה בהליך רגיל (ת.א. 1163/06), לאחר נטילת רשות מבית המשפט של הפירוק.

4.         לבית המשפט הוגשו מספר בקשות לעיקול אשר נדונו לפני כב' הרשם גלדשטין ואשר בסופם ניתנה על ידו ביום 13.8.06 החלטה לפיה הושאר העיקול בתוקף וזאת לאחר שדחה את טענת הנתבעים כי העיקול פקע. על ההחלטה הוגש ע"י המבקש, ערעור שנדון לפני כב' השופטת (כתארה אז) גרסטל (ע"א 1202/07). במסגרת הערעור, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה מאחר ובהחלטה התייחס כב' הרשם גלדשטין רק לטענה בדבר פקיעת העיקול ולא לטעמים עניינים, יוחזר ההליך לרשם לצורך ההכרעה בטעמים העניינים ולאחר מכן יהיה כל צד לערעור עליה לרבות בטענה בדבר פקיעת העיקול. בהתאם להסכמת הצדדים בערעור, התקיים דיון לפני שבמסגרתו נחקר המפרק אשר ויתר על חקירתו של אלקוסר.

5.         החברה ניהלה עסק של מזגנים, נקלעה לקשיים ולבקשת בנק דיסקונט מונה ביום 23.3.03 כונס נכסים לנכסיה אשר הוסמך להפעילה (להלן: " הכונס"). הכונס מינה לבעל תפקיד את מר עוז שהיה ממנהלי החברה ובעליה והלה המשיך בפעילות החברה. במסגרת הפעלת עסקי החברה בעת כינוס הנכסים, נמכר ציוד של החברה שעיקרו מזגנים וחלקיהם.

6.         ביום 23.8.05 מינה בית המשפט את המפרק למנהל מיוחד לחברה והסמיכו לפקח על הנעשה בה ולמנוע חשש להברחת נכסים, כי יעשה שימוש בנכסיה ללא תמורה ושלא יעלמו נכסיה על ידי בעלי מניותיה. בהמשך מונה המנהל המיוחד למפרק החברה.

7.         לעמדת המפרק התגלה לו כי בלקור פעלה באופן כפול, בקשר עם רכישת רכוש החברה. האחד, במישרין מול "אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ בכינוס נכסים". השני, באמצעות גוף פיקטיבי הנושא אף הוא את שם החברה אך מבלי לציין שהחברה נמצאת בכינוס נכסים, ובהתעלם מהיותה במצב זה. המפרק הציג לבית המשפט שתי כרטסות הנהלת חשבונות של בלקור ולפיה אכן ניהלה בלקור כרטסות כפולות של החברה. האחת, כרטסת של "אי.סי.אם יצרני מיזוג אוויר בע"מ בכינוס נכסים" וכמצויין על גבי הכרטסת. השניה, כרטסת הנושאת אמנם את שם החברה שבכינוס נכסים אך מבלי כל אינדיקציה שהחברה אכן בכינוס נכסים. הפעילות בשתי הכרטסות הינה זהה ולאותה תקופה שתחילתה מיום 26.5.03 וכלה במחצית הראשונה של 2004. בשתי הכרטסות כאחת ישנה פעילות ענפה של רכישות וציוד מזגנים בתשלומים ניכרים, כאשר בכרטסת של החברה הפיקטיבית הסתכמה הפעילות בסך עתק של 3,699,246 ש"ח.

מכאן לעמדת המפרק שהנתבעים העבירו שלא כדין כספים לחברה הפיקטיבית, עבור רכוש שהתקבל  מהחברה שבכינוס הנכסים.

8.         הנתבעים אינם מכחישים כי אכן נוהלו שתי כרטסות שונות כמפורט לעיל, אך לדידם הגורם הפעיל בנושא היה ניצן עוז, אותו לא הכירו קודם לפעילות העסקית נשוא התובענה. ניצן עוז הוצג להם ע"י כונס הנכסים כמי שמנהל את המכירות מטעם החברה והוא שיעמוד עמם בקשר. בשלב מסויים הודיע ניצן עוז לנתבעים שהוא מקיים פעילות נפרדת ועצמאית בהבדל מפעילות כונס הנכסים, וזאת הוא עושה תחת חברה בשם זהה לשמה של  למעט שהחברה הנפרדת אינה בכינוס נכסים ואף הציג, כך נטען לאנשי הנהלת החשבונות של בלקור מסמכים שאישרו קיומן של שתי חברות הרשומות באופן נפרד אצל רשויות המס.

9.         הנתבעים לא הכחישו את היקף הפעילות שניהלו עם החברה הפיקטיבית, אך שבו וטענו כי לא היה להם כל מידע על קיומה של החברה הפיקטיבית וכי הרכישה של המוצרים הימנה נעשתה בתום לב ובמהלך עסקים רגיל ומבלי שהיתה יכולה להיות בידם כל אינדיקציה לכך שהמדובר בפעילות לא כשרה. המבקש מוסיף וטוען כי לא היתה לו כל מעורבות בפעילות הנטענת, אין מקום להרים את מסך ההתאגדות ומכל מקום הוא נסמך על אנשי מקצוע כאיש כספים ועל משפטן.

10.        בדיון ויתר המפרק על חקירת אלקוסר. ב"כ אלקוסר עמד על חקירת המפרק ולאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים.

11.        לאחר ששמעתי את עדות המפרק ועיינתי בבקשה ובסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי הבקשה עונה על דרישות ההלכה בדבר הטלת עיקול על נכסי אלקוסר ואבהיר:

12.        שעה שמונחת לפני בית המשפט בקשה לעיקול זמני, עליו לבחון האם יש בחומר האמור כדי להקים את התשתית הלכאורית הדרושה וכקבוע בתקנות 363 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") וההלכה הפסוקה. בהקשר זה על בית המשפט לבחון אם קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה, וקיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. עוד מצווה בית המשפט לבחון שני שיקולים: האחד, הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב, והשני, מבחן המידתיות (רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר בע"מ, תק' על' 95(3), 787, בעמ' 786).

13.        כאמור לפני בית המשפט הוצגה מערכת הנהלת חשבונות כפולה שניהלה בלקור עם החברה; קיומה של מערכת חשבונות כפולה כאמור, שלא ניתן לה הסבר מניח את הדעת, מהווה לטעמי בסיס מספק לצורך בחינת הראיות הדרושות לפי התקנה. עסקינן בספרי חשבונות של בלקור, שהמבקש נמנה על בעליה ומנהליה, שלכאורה מעלה יותר מאשר תהיות באשר לתקינות פעילות בלקור למול החברה, ובהכרח ידיעת מי מטעמה על כך, ומעלה יותר מחשש לקנוניה באשר להברחת רכוש של החברה. לזאת אוסיף כי המבקש לא סיפק הסבר המניח את הדעת הכיצד נתנה בלקור ידה לפעילות כפולה של רכישות מוצרים זהים מהחברה ומהחברה הפיקטיבית. גם אם נאמר על ידי מר ניצן עוז לאנשי בלקור כי הוא מבצע פעילות עצמאית של מכירת הציוד של החברה, אין בכך כדי לשנות. נהפוך הוא, דברים אלה רק היו אמורים לטעת חשש כבד בלב בלקור וכל הפועלים מטענה באשר לכנות כוונות עוז ניצן, שכן שורת השכל וניסיון החיים מעוררת את השאלה הכיצד יתכן שנמכר ציוד שלכאורה שייך לחברה המצויה בכינוס נכסים, על ידי גוף באותו שם? לא כל שכן, באמצעות אדם שהוסמך על ידי כונס הנכסים למכור את ציוד החברה בכנוס?

מצופה כי המבקש כמו גם כל אחר מטעם בלקור, היו פונים לכונס הנכסים לברר עמו את בקשתו של ניצן עוז להפריד בין החברות ולשלם לחברה הפיקטיבית בנפרד עבור המוצרים. במיוחד נכון הדבר, שעה שלא היתה הפרדה פיסית בין המוצרים וכל המכירה התנהלה באותו אתר המזוהה עם החברה בכינוס.

מעל ומעבר, מתקשה אני לקבל את עמדת המבקש גם נוכח טענתו שניצן עוז המציא לבלקור מסמכים בדבר פעילות השונה של החברה הפיקטיבית, שכן מסמכים כאמור לא הומצאו ולא צורפו לבקשה והדבר עומד בעוכריו.

מעבר לדרוש, אם אכן היה מדובר במוצרים ששייכים לחברה הפיקטיבית ולא לחברה, אזי המידע בדבר שיוך המוצרים אמור להיות ברשות בלקור שאמורה היתה להציג לבית המשפט ראיות המשייכות את המוצרים שרכשה לאלו של החברה הפיקטיבית ולא לאלה של החברה בכינוס. העדר מסמכים כאמור עומד בעוכרי המבקש.

14.        נתתי דעתי לטענות ב"כ המבקש שהבקשה נסמכת על כרטסות הנהלת החשבונות של בלקור בלבד ונעדרת כל מימצאים נוספים. אך אין באמור כדי לשנות ממסקנתי. אבהיר בהקשר זה כי די בכך שבלקור ניהלה פעילות כפולה מאותו גורם, שאחד מהם באופן מלאכותי כדי להוות את התשתית הנדרשת להטלת העיקול בשלב זה.

15.        טעם נוסף למסקנתי הינו בכך שהמפרק נאלץ להגיש כנגד בלקור בקשה לאישור העיקול